מאמרים כלליים

תופעות שונות עשויות להיגרם כתוצאה מהדבקת עובר בנגיף ה-CMV וביניהן פגיעה מוחית, חירשות, עיוורון, צהבת, הגדלת טחול וכבד, דימומים והיקף ראש קטן. מספר התינוקות בישראל בשנה אשר לוקים במחלה עומד על כ-150. מבחינת אחוזים, כ-0.7% מהיילודים נדבקים בנגיף, אך מתוכם רק כ-15% בסופו של דבר חולים במחלה. חשיפה לנגיף במהלך ההיריון מהווה את אחד הגורמים להפלה יזומה. בישראל מבוצעות מדי שנה כ- 3,500 הפלות בשל חשש למומים בעובר.

נגיף ה- CMV נפוץ מאוד וכמחצית מהנשים נדבקות בו בשלב כלשהו בחיים. פעמים רבות הנגיף כלל לא גורם למחלה, או גורם למחלה קלה מאוד. בפעמים אחרות, הנגיף עשוי לגרום למחלה דמויית מחלת הנשיקה שבאה לידי ביטוי בכאבי בטן ושרירים, חום, עייפות וכן שקדים ובלוטות לימפה מוגדלים. עבור תינוק שזה עתה נולד, לעומת זאת, מסוכן הנגיף מאוד. ישנן כמה דרכים להעברת הנגיף מהאם ליילוד שהעיקריות בהן הן העברה דרך השילייה או במהלך המעבר בתעלת הלידה. נתון מעודד הוא אחוז המקרים של גרימה למחלה. ב-85% ממקרים לא נגרמת מחלה בקרב היילוד, ואולם ב-15% הנותרים מופיעות תופעות גופניות קשות.

שלילת הידבקות ב-CMV  לא יכולה להתגלות בבדיקת דם במקום מי שפיר. בדיקת הדם במקום מי שפיר נועדה לזהות תסמונות אשר נובעות ממספר לא תקין של כרומוזומים. הבדיקה מהווה לדוגמא בדיקת דם לגילוי תסמונת דאון.

במסגרת בדיקת הסרולוגיה, יכולים רופאי נשים להפנות את האישה ההרה לבדיקת סקר CMV שבה נבדקות רמות הנוגדנים לנגיף. נוגדנים נוצרים בגופנו ע"י מערכת החיסון, עם ההיחשפות לנגיף. חשוב להבין שרמות גבוהות של נוגדנים עשויות לנבוע מהדבקה ישנה שאינה מסכנת את העובר. רק אם בבדיקת דם מלפני ההיריון אין נוגדנים לנגיף, והם כן מופיעים בדגימת דם שנלקחה בזמן ההיריון, גובר הסיכון להדבקה במהלך ההיריון עצמו. וגם במקרים שבהם היתה הדבקה, כאמור, המחלה תופיע רק בקרב 15% מהעוברים.

גילוי נוגדנים לנגיף ה-CMV  הוא בעייתי משום שגופנו יוצר את אותם נוגדנים גם בעת חשיפה לנגיפים אחרים כגון נגיף HBV (אשר גורם למחלת הנשיקה) ונגיפים אחרים ממשפחת ההרפס. עובדה זו מתווספת לבעייתיות אשר תוארה בנוגע למועד ההדבקה.

פתרון חלקי עשוי להימצא בבדיקת דם נוספת שנקראת Avidity ואשר מודדת את חוזק הקשר בין הנוגדן לבין הנגיף, אשר נגזר מההתאמה בין מבנה הנוגדן למבנה הנגיף. כאשר ה-Avidity חזק יותר מדובר בקשר חזק יותר בין הנוגדן לנגיף, אשר נוצר עקב חשיפה ממושכת לנגיף. קשר חזק יותר פירושו לרוב הדבקה ישנה, שאינה מסכנת את העובר.

אין הנחיה גורפת לבצע בדיקה לגילוי CMV עבור אישה הרה, אולם על מנת לשלול הידבקות במהלך ההיריון, מומלץ לבצע בדיקה אחת לפני ההיריון או ממש בתחילתו ולאחר מכן לבצע בדיקה שנייה סביב השבוע ה-20. אם לפי תוצאות בדיקה זו מתעורר חשד, מומלץ מאוד לבצע בדיקת Avidity. במקרה שמתוצאות בדיקה זו עולה כי מדובר בהדבקה חדשה שהתרחשה במהלך ההיריון, חשוב לבצע סקירת מערכות, ובנוסף לבצע החל מהשבוע ה-22 בדיקת מי שפיר, במועד של לפחות 6 שבועות מאז ההדבקה. בדיקת מי השפיר מאתרת הדבקה ב-CMV בדיוק שקרוב ל-100%. בעקבות זיהוי של הדבקה של העובר ניתן לשקול הפסקת היריון.